הא דבעינן ה’ קשרים יש הרבה מקורות:
- תיקוני זהר תיקון י’ וז”ל על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה דאיהו כגוונא דמעיל האפוד דפעמונים ורמונים אינון לקבל חליין וקשרן (חוליות וקשרים) שולי המעיל אינון לקבל כנפי מצוה ואינון ה’ קשרין לקבל שמע ישראל ד’ אלקינו ד’ דאינון לקבל ה’ נימין דכנור דדוד דהוה מנגן מאליו י”ג חליין כחשבן אחד דקלא דנגונא סלקא באחד ודא ח”י בין חליין וקשרין לכל סטר סלקין ע”ב ודא איהו והוכן בחסד כסא חסד ע”ב כל מאן דאתעטף בעטופא דמצוה כאלו אתקין כרסייה לקב”ה. וכן בתיקון י”ח ז”ל אילין אינון דהוו מכסיין לי בעטופא דמצוה דציצית בחמש קשרין ותלת עשר חוליין לכל סטר ותלתין ותרין ענפי מצוה עכ”ל.
- פירש”י מנחות ל”ט. ד”ה מין כנף
- תוס שם ד”ה לא יפחות
- שו”ע או”ח סי’ י”א סי”ד
- מג”א שם ס”ק כ”ג
- שו”ע או”ח סי’ כ”ד ס”ה ומקורו מן הרקנטי
- וע’ שועה”ר בסי’ י”א סל”א שכן היו עושים בזמן שהי’ תכלת
- שער הכוונות ענין ציצית וז”ל וזהו ענין ה’ קשרים וד’ אוירים כו’ עכ”ל והולך ומבאר הכוונה ע”פ סוד
- פרי עץ חיים שער הציצית ריש פרק א’
וממילא אין לשנות ממנהגנו לעשות ה’ קשרים אחר שהוא מיוסד כל כך וגם נהגנו כך תמיד עד התגלות התכלת, והרי לשנות מנהג הוא דבר חמור ולשנותו בלי הכרח גמור בודאי אין לעשות ובפרט אחר שיש כל כך הרבה מקורות מורים בהדיא שגם בהיות התכלת עושים כן וממילא אין סיבה לשנות, והמשנה ידו על התחתונה, ותו דא”כ י”ל דבטלה בזה גם הענין שאוחזים בב’ הציציות בשעה שאומרים ברוך שאמר שהוא מנהג קדמון הובא במג”א סי’ נ”א בשם ספר הכוונות, שהרי בספר שו”ת זכרון יהודה סי’ ט’ ביאר מנהג זה באופן שתלוי בכך שיש הה’ קשרים דבסה”כ בב’ הציציות יש י’ קשרים ע”ש. ותו דמדינא א”צ כ”א חוליא אחת והשאר אינו אלא לנוי ולמצוה מן המובחר ואינו מעכב כלל, וממילא בודאי בדבר שאנו מעכב אין ראוי לשנות בעבורו מנהג קבוע ומיוסד.
והסדר של ז’ ח’ י”א י”ג ולעשות החוליות בסדר זה מבואר בשועה”ר שם ובשער הכוונות שם ובפרי עץ חיים שם שיש לעשות כן בהיות התכלת.
וגם דבדרך זה לא עשינו שינוי ממה שהיינו נוהגים עד התגלות התכלת, וזה שלא לשנות הוא כשלעצמו סיבה נכונה, כ”ש דבהמקורת הנ”ל מבואר דכן הוא עיקר.
הא דמסרגין החוליות – חוליא של לבן וחוליא של תכלת וחוזר חלילה:
- בעל העיטור הלכות ציצית (דף ס”ט)
- ר’ עמרם גאון – גאוניקה ח”ב עמ’ 330-331
- תוספות מנחות לט. ד”ה לא יפחות
- רא”ש הל’ ציצית סי’ טו
- מרדכי הלכות קטנות סוף סי’ תתקלט
- ר”י מלוניל הלכות קטנות ציצית עמ’ כט
- סמ”ג מצות עשה כ”ו (ציצית)
- גר”א – יהל אור, פרשת פנחס רכ”ז ע”א
וגם הראב”ד והרב נטרונאי גאון (ראב”ד פ”א ה”ז) ס”ל דמסרגין אלא דסוברים דמסרגין בכריכות ולא בחוליות אבל עכ”פ חזינן גם מהם דראוי לעשות סירוגין אך נטיתי אחר הרוב שיש לסרג בחוליות, וגם בכדי לקיים החוליות גם לשיטת הרמב”ם כדלהלן.
דהנה להרמב”ם עושים החוליות של תכלת בלבד, חוץ מן הראשונה שמתחיל בכריכה אחת של לבן כי צריך להתחיל בלבן כמבואר וחוץ מן האחרונה שמסיים בכריכה אחת של לבן כי צריך גם לסיים בלבן כמבואר, והרי רק חוליא אחת בעינן מדינא (רמב”ם פ”א ה”ח) והשאר רק לנוי, וממילא לדרכנו הרי יש את החוליא השלמה של תכלת שהוא בודאי לדעת הרמב”ם עולה להחוליא המצטרכת מדינא וגם מתחילין ומסיימים בלבן אלא שבמקום להיות רק כריכה אחת יש חוליא שלמה של ג’ כריכות וזה אינו מגרע הכשר החוליא של תכלת, ואלו לשאר הראשונים שמצריכים להתחיל ולסיים בחוליא שלמה של לבן הרי זה לא יתקיים בכריכה אחת בלבד כי לדעתם אין זה עדיין התחלה וסיום גמורה בלבן כי כריכה אחת אינו חשוב לפי דרכם שלא הזכירו אופן זה בשום ענין, וממילא עדיף לעשות באופן זה. ושאר החוליות שמוסיפין לנוי כנ”ל לא איכפת לן בהו כ”כ. ובאמת נסתפקתי אם לעשות כל החוליות של תכלת (חוץ מן הראשונה והאחרונה כנ”ל) אלא שבחרתי בדרך זה בכדי לקיים ענין הסירוג שהזכירוהו כל כך הרבה קדמונים כנ”ל, וממילא נראה לענ”ד שזהו הדרך המובחר לקיים הדבר על צד היותר טוב ושעולה יפה לרוב השיטות.
Halberstam-Twerski DynastyAll the way from the BeShT.
With Yemenite Chulyos, separated at the very end like the Baal HaIttur.
On a Belz Tallis
