Please note:
- This page and all derivatives is/are a continued work in progress. Please send a message for any corrections and those will be considered and/or actioned as soon as possible.
- Just because the below authorities wearing Techeiles are listed doesn’t mean we have contact info on all of them. This is for informational purposes only.
- Hebrew Name: רא"ם הכהן
- String Ratio: Raavad Ratio
- Tying Method: Vilna Gaon (GR”A) Method
- How We Know: Picture(s)
- Date Born: 1 March 1957; 25 Adar I 5717
- Location Born: Jerusalem, Israel
- Current Location: Jerusalem, Israel
Affiliation: Dati Leumi
Rabbi Re’em HaCohen doesn’t just teach Torah—he builds frameworks that hold Torah and modern life together in one steady breath. Born in Jerusalem in 1957, he’s spent decades at the heart of Israel’s Religious Zionist world, shaping minds and communities with clarity and conviction.
As Rosh Yeshiva of Yeshivat Otniel and Rabbi of the Otniel community, Rabbi HaCohen brings both learning and leadership to the table. His educational roots run through some of the strongest yeshivot: Netiv Meir, Yeshivat Har Etzion under Rav Aharon Lichtenstein and Rav Yehuda Amital, and time at Mercaz HaRav, where the pulse of religious Zionism beats strongest.
He also served as an officer in the IDF Armored Corps, reaching the rank of Major in the reserves—a detail that feels less like a footnote and more like a reflection of his grounded, hands-on approach to Torah and responsibility.
In 1994, tragedy struck when Rabbi Ami Ulami was murdered. Rabbi HaCohen stepped in—not only as Rosh Yeshiva but also as community rabbi, filling the vacuum with leadership that has helped Otniel grow into a center of Torah that’s both rigorous and real.
His approach to learning is distinctly his own. He combines peshat, Brisker lomdus, and yes, even carefully filtered academic tools, weaving them into a fabric that’s firmly anchored in the kedushah of Torah She’baal Peh. For Rabbi HaCohen, the beis midrash isn’t sealed off from the world—it’s a place where Torah speaks to reality.
And quietly, without fanfare, he wears Techeiles. The choice isn’t a statement—it’s a practice, rooted in halacha, tied to historical sources and guided by thoughtful conviction. It’s a detail that speaks volumes about the way he carries Torah—not just in his shiurim, but in his day-to-day life.
He’s also a prolific writer. His Bedei HaAron series of responsa addresses serious halachic questions with depth and sensitivity. In He’elem VeGilui, he dives into themes of divine revelation, showing that theology and halacha aren’t separate streams—they flow together, especially when anchored in lived experience.
Rabbi HaCohen’s life is also woven into Israel’s story. He and his wife Noa have raised nine children, including Lt. Col. Yoni HaCohen, commander of the IDF Paratrooper’s 890th “Efah” Battalion. His brothers—Major-General Gershon HaCohen, Rabbi Elyashiv, Rabbi Aviya, and Rabbi Chaim HaCohen—span Israel’s military and religious leadership, making the family name one that echoes across both sectors.
More than titles or affiliations, Rabbi Re’em HaCohen’s strength lies in balance—between past and present, law and life, thought and action. His personal observance of Techeiles mirrors his broader philosophy: grounded, halachic, and quietly courageous.
About Wearer
From Wikipedia (English):
Rabbi Re’em HaCohen (Hebrew: רא”ם הכהן; born 1 March 1957; 25 Adar I 5717) is an Israeli Religious Zionist rabbi. HaCohen is the Rosh yeshiva of Yeshivat Otniel (together with Rabbi Binyamin Kalmanzon) and the rabbi of the Israeli settlement of Otniel.
Biography
Re’em HaCohen was born in Jerusalem on 1 March 1957 to Yedaya, a principal at Yeshivat Har Etzion and son of Zionist thinker Shmuel HaCohen Weingarten (he), and Dina, head of Midreshet Emuna and daughter of Zionist pioneer Natan Gardi (he). He was named after his great-grandfather, Rabbi Avraham Mordechai. He grew up on the border of Jerusalem’s Rehavia and Sha’arei Hesed neighbourhoods. In his youth, Hacohen would frequently visit the house of Rabbi Shlomo Zalman Auerbach.
He studied at Netiv Meir Yeshiva High School under Rabbis Arye Bina and David Fuchs, and after that at Yeshivat Har Etzion in Alon Shvut under Rabbis Aharon Lichtenstein and Yehuda Amital. He served in the Israeli Armoured Corps and advanced to the rank of Major in the Reserves. HaCohen received semikhah from Rabbi Lichtenstein and Rabbi Eliezer Waldenberg (author of the halachic treatise Tzitz Eliezer). He also studied with Rabbi Sholom Eisen, a posek in the Edah HaChareidis.
HaCohen served as a Ra”m at Yeshivat Or Etzion under Rabbi Haim Drukman and at Yeshivat Shvut Yisrael in Efrat. In 1994, he was invited by rabbis Binyamin Kalmanzon and Ami Ulami to be a Rosh Yeshiva at Yeshivat Otniel. After Ulami was murdered that year, HaCohen became the community rabbi of the town of Otniel.
In the past, Rabbi HaCohen worked with the organisation “Circles of Justice”. In 2006, he was nominated for the post of Chief Rabbi of the IDF.
He serves on the judging panel of “Kane Lecha Chaver”, a Torah competition run by Mifal HaPayis.
Family
Rabbi HaCohen and his wife Noa have 9 children. His son, Rabbi Uri HaCohen, is a Ra”m at Yeshivat Otniel. Another son, Lt. Col. Yoni HaCohen, is the commander of the IDF Paratrooper’s 890th “Efah” Battalion .
His oldest brother is Major-General Gershon HaCohen, a senior IDF officer. His other brothers are Rabbi Elyashiv HaCohen, Rosh yeshiva at Yeshivat Beit Shmuel in Hadera, Rabbi Aviya HaCohen, Ra”m at Yeshivat Tekoa, and Rabbi Chayim HaCohen, head of the Beit Yatir pre-army program. His brother-in-law is Rabbi Aharon Harel, head of Lev Chadash Yeshiva High School in Shilo.
Opinions and philosophy
According to Rabbi HaCohen, the learning in the beit midrash must be connected to the outside world, as the inner parts of the Torah must be connected to the outer parts. For this reason, his teaching references many different sources ranging from academic and professional, to halachic and kabbalistic sources.[1] Rabbi HaCohen’s educational philosophy is characterised by contemplative independence. As a student of Rabbi Lichtenstein, he uses the Brisker method of learning Talmud. He is a student of Kabbalah, especially the teachings of the Ramchal, Chabad (in particular the Baal HaTanya) and Menahem Azariah da Fano. The teachings of Rav Kook are also central to his philosophy, particularly as they are interpreted by Rabbi David Cohen. HaCohen thinks that it is halachically binding to donate one’s organs and have an organ donor card.[2] He forbids smoking as a form of suicide. He requires his followers to wear techelet.[3]
Works
Badai Ha-Aron- Talmudic insights
He’elem veGilui – on the revelation of God, from Creation to the Second Tablets
Kol Damamah and LaRahok ve Karov- on the High Holy Days
Benai Neviim – the meaning of prophecy for our era
Reeh ve-Yirah – Abraham and Isaac for our time
Derekh Sha’ar Elyon – on the sacrificial tractate and the Temple Service
From Wikipedia (Hebrew):
הרב רא”ם הכהן (נולד בכ”ט באדר א’ ה’תשי”ז, 1 במרץ 1957) הוא רב ופוסק דתי-לאומי, ראש ישיבת עתניאל (עם הרב אלחנן שרלו) ורב היישוב עתניאל.
קורות חייו
נולד לידעיה, ממקימי וממנהלי ישיבת הר עציון ובנו של החוקר שמואל הכהן וינגרטן, ודינה, ביתו של נתן גרדי, מראשוני החלוצים הדתיים והרבנות הצבאית. מכונה ראם על שם אבי סבו, רבי אהרון מרדכי. גדל על גבול השכונות רחביה ושערי חסד בירושלים. בצעירותו היה מבאי ביתו של הרב שלמה זלמן אוירבך.
למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר, אצל הרב אריה בינה והרב דוד פוקס, ולאחר מכן בישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות, אצל הרב אהרן ליכטנשטיין והרב יהודה עמיטל ולזמן קצר בישיבת מרכז הרב. שירת בצה”ל כקצין בשריון, ובשירות המילואים התקדם עד לדרגת רס”ן. נסמך לרבנות בידי הרב ליכטנשטיין והרב אליעזר ולדנברג (מחבר השו”ת “ציץ אליעזר”). שימש גם את הרב שלום אייזן, פוסק בעדה החרדית. היה מקורב לרב נחום רבינוביץ’ ולרב שלמה דיכובסקי. שולח את ספריו לקבלת הסכמות מהרב אביגדר נבנצל.
שימש כר”מ בישיבת אור עציון בראשות הרב חיים דרוקמן ובישיבת שבות ישראל באפרת. ב-1994 הוזמן על ידי הרבנים בנימין קלמנזון ועמי עולמי לעמוד בראש ישיבת בית הוועד לתורה בעתניאל. אחרי הירצחו של הרב עולמי באותה שנה מונה לרב היישוב.
בעבר היה פעיל בארגון במעגלי צדק. ב-2006 היה מועמד לתפקיד הרב הצבאי הראשי.
משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם ‘קנה לך חבר’ – תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס.
הרב הכהן הוא זוכה פרס הרב קוק לשנת 2020.
משפחתו
נשוי לנעה, העומדת בראש אולפנת אמ”ית אוריה בבאר שבע, ולהם תשעה ילדים, וביניהם סא”ל יוני הכהן, מפקד גדוד 890.
אחיו הבכור הוא האלוף גרשון הכהן. אחים נוספים הם הרב אלישיב הכהן, ראש הישיבה התיכונית בית שמואל בחדרה, הרב אביה הכהן, ר”מ בישיבת תקוע, והרב חיים הכהן, ר”מ במכינה הקדם צבאית בית יתיר. גיסו הוא הרב אהרלה הראל.
גישתו ודרכו
גישתו של הרב הכהן מאופיינת בעצמאות הגותית. למרות היותו תלמיד של הרב ליכטנשטיין, גישתו בלימוד הגמרא אינה כשיטה הבריסקאית. הוא עוסק בקבלה ובפרט בתורת הרמח”ל, אדמו”רי חב”ד הראשונים (בפרט אדמו”ר הזקן) והרמ”ע מפאנו. גם תורת הראי”ה קוק היא נדבך מרכזי בהגותו, בייחוד בחלק הכלל-אנושי על פי הפרשנות של הרב דוד כהן (הרב הנזיר).
אחד מהמאפיינים המרכזיים בשיטתו של הרב הוא ההתחקות אחר שיטה של חכם. כך למשל, כמעט כל מקום בכתבי חז”ל שבו מוזכר רבי אליעזר בן הורקנוס, לטענתו ישנו קו מנחה של שמירה על הקיים ללא חדשנות והתפשרות, עד לשבירה עצמית כדי לעמוד ביעד זה. לעומת זאת, במרבית דבריו של רבי שמעון בר יוחאי נמצא שהמחשבה היא הקובעת, והתוצאה בעולם היא משנית.
הוא נוטה להביע את דעותיו בנושא מסוים לאחר שהוא מראה את הצדדים השונים בסוגיה, ומביע לרוב עמדה מורכבת, אך באופן פסקני. הוא נוהג לערום על השולחן ערימות גדולות של ספרים שמהם הוא מצטט במהלך השיעור ועובר ביניהם במהירות. בדרשתו בישיבה בערב שבת הוא נוהג לקרוא מתוך ספר תורה.
הרב הכהן פסק שיש חובה הלכתית לחתום על כרטיס לתרומת איברים דרך עמותת אדי תוך סימון שהתרומה תתבצע “רק באישור איש דת לפי בחירת המשפחה”. כמו כן הוא נמנה עם אנשי התנועה לחידוש מצוות התכלת בימינו, ונמנה עם הוועד המנהל של עמותה שמטרתה לשווק פתילי תכלת לציצית במחיר שווה לכל נפש.
הרב הכהן פסק שחל איסור הלכתי לעשן. הוא מונה מספר סיבות לדבר: המעשן גורם לעצמו נזק גופני שנאסר בהלכה; הוא גורם למיתתו ולכן מאבד עצמו לדעת; עישון פסיבי נחשב כרצח בגרמא; על פי הרמב”ם ישנה חובה אלוהית שגופו של האדם יהיה בריא ככל האפשר. מסיבה זו הוא נמנע מלהסתמך בשעת קידושין על עדותם של מעשנים וחוצי קו הפרדה רצוף בכביש. בעקבות דברי הרמב”ם בדבר החובה הדתית לשמור על הגוף, הוא נוהג לשחות בבריכה פעמיים בשבוע, ובעבר השתתף בצליחת הכנרת.
תורה וצבא
הרב הכהן ממליץ לבוגרי תיכון ללכת לשנה לפחות בישיבה או במכינה, עקב התוכן התורני המועט שאותו רוכשים תלמידי הישיבות התיכוניות והתיכונים הדתיים, והתובנה כי לימוד התורה במוסדות האלו אינו שלם ולא עומד ברף הנדרש של אהבת התורה ולימוד תורה לשמה. לימודים בישיבת הסדר, לפי שיטתו, אינם מתאימים לכל אחד, וכל אדם חייב לעשות בירור עם עצמו מהי הדרך המתאימה לו.
הוא תומך בשירות תלמידי ישיבות ההסדר במחלקות רגילות עם שאר החיילים, ולא במחלקות נפרדות.
הוא מאמין שיש לכבד את הפלסטינים, ובייחוד את הפליטים הנמצאים במחנות. לצד זאת, ברובד הפוליטי, משתייך הרב לצדה הימני של המפה, ומתנגד לכל נסיגה מיש”ע. גישתו הכללית היא הנחלת ערכים על ידי השגת תמיכה ציבורית נרחבת, ללא שימוש בכוח או בכפייה פיזית או מילולית. על אף שלא חתם על גילוי הדעת השולל סרבנות בצה”ל (על רקע תוכנית ההתנתקות), עשה מאמצים למניעת מצבים של סרבנות.
ספריו
- בדי הארון – קובץ שיעורים בסוגיות התלמוד
- סדרת שו”ת בדי הארון – תשובות בנושאי השעה – אורח חיים, פיקוח נפש, שביעית. גילוי, מגיד
- העלם וגילוי – פרקי התגלות ה’ מבריאת העולם ועד הלוחות השניים, גילוי. לספר מצורפות הסכמותיהם של הרב אברהם אלקנה שפירא והרב מרדכי אליהו.
- קול דממה – עיון במשמעותם של תפילות ראש השנה ותקיעות השופר. גילוי, מגיד
- ראיה ויראה – אברהם ויצחק במעבר מהשקפת עולם להקשבת עולם. חוברת זו נגנזה בהוראת הרב רא”ם, והרעיונות שמובאים בה מפותחים בספר “קול דממה”
- סדרת דרך שער העליון – שיעורים במסכת זבחים בנושאי הקורבנות ובית המקדש. הוצאת גילוי
- לרחוק ולקרוב, בין כסה לעשור – שיחות לימים נוראים
- פסח לה’ – קובץ מאמרים מחשבתיים והלכתיים בנושא חג הפסח ומצוותיו
- בני הנביאים – חוברת שעוסקת במשמעות הנבואה אז והיום, בהעמקת המושגים וברלוונטיות של הנבואה לימינו. הוצאת גילוי
- מקום – חוברת שעוסקת במרכזיותו של המקום בשלמותו העצמית של האדם. הוצאת גילוי
- שיעורי הרב רא”ם – שיעורים בעיון על המסכתות שבת; קידושין; מקוואות; בבא קמא – פרק החובל; יומא (עד כה יצא כרך אחד), הוצאת גילוי
קישורים חיצוניים
- ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רא”ם הכהן בוויקישיתוף
- מאמרי הרב רא”ם הכהן זמינים לצפייה באתר ספריית אסיף.
- רשימת המאמרים של רא”ם הכהן באתר רמב”י
- רשימת המאמרים של רא”ם הכהן, באתר רמבי”ש
- דרך בית המדרש בבית-הועד – מאמר בנושא תפיסתו את דרך הלימוד הראויה בבית המדרש
- הוו זהירין ברשות – מאמר מאת הרב רא”ם הכהן מתוך ‘מעגלי צדק’
- תשובות בנושא גיור – מתוך שו”ת בדי הארון חלק ד’
- הצפייה למקדש בימינו – מאמר מאת הרב רא”ם הכהן על האופי המצוי והרצוי של הציפייה לבניין בית-המקדש
- סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים – שיעור מוקלט של הרב רא”ם הכהן
- שיעור וידאו על דרכו של בית המדרש בעתניאל (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
- אפרת וייס, פסיקה: חובה לחתום על כרטיס תרומת איברים, באתר ynet, 4 בפברואר 2007
- קובי נחשוני, הרב הכהן: רב צבאי חייב לנסוע עם הגדוד בשבת, באתר ynet, 5 ביוני 2008
- ynet, הרב רא”ם הכהן על “איך נכתב ספר התורה”, באתר ynet, 7 באוקטובר 2009
- שלמה פיוטרקובסקי, הרב רא”ם הכניס לביתו ספר תורה שכתב, באתר ערוץ 7
- אריאל הורוביץ, יש דין בעולם, מקור ראשון, מוסף “שבת”, 30 בספטמבר 2016
- גיא עזרא, ראש ישיבת ההסדר: תומך ברפורמת הגיור של כהנא, באתר “סרוגים”, 28 בדצמבר 2021
- רא”ם הכהן (1957-), דף שער בספרייה הלאומית
- כתבות מאמרים וראיונות – הרב ראם הכהן, באתר ערוץ 7
הערות שוליים
- פרסום נשואין, הצופה, 13 בדצמבר 1954, עמ’ 3
- ראשי הישיבה, באתר ישיבת עתניאל
- חומרה וקולא בפסיקה ובמנהג יוטיוב, ישיבת עתניאל. דקה 13:46
- הרב רא”ם הכהן, דרך שער העליון, הוצאת גילוי.
- רא”ם הכהן – אחד המועמדים לתפקיד הרב הצבאי הראשי מתוך אתר News1
- הוכרזו הזוכים בתחרות החיבורים התורניים,כ”ד בחשון תשע”ג, באתר ‘ערוץ 7’
- הרב אליעזר מלמד והרב רא”ם הכהן הם זוכי “פרס הרב קוק” לשנת 2020, באתר ערוץ 7, 3 בנובמבר 2020
- דברים שלא ידעתם על הרב רא”ם הכהן, באתר כיפה, 9 בינואר 2013
- ראו הרב רא”ם הכהן, “הבור והמעין: ר’ אליעזר בן הורקנוס ור’ יהושע בן חנניה”, גולות ה’ (תשנ”ז), עמ’ 195–204; “מחלוקות ר’ יהושע בן חנניה ור’
- אליעזר בן הורקנוס (נספח לשיעור הבור והמעיין)”, גולות ו (תשנ”ט), עמ’ 109–118, באתר ספריית אסיף.
- תרומת איברים – האם חלה חובה לחתום על כרטיס ´אדי´?, באתר ישיבת עתניאל.
- יואל יעקובי, תכלת וארגמון, באתר ערוץ 7, 14 ביוני 2012
- שבת בשבתו, פרשת אחרי מות-קדושים, גיליון מספר 1421
- s:משנה בבא קמא ח
- s:רמב”ם הלכות דעות ד א
- הוא נמנע מחתימות על מכתבי רבנים, שלטענתו לא מביאים תועלת ומשקפים את דעתם של העסקנים מאחורי קלעים, ולא של הרבנים.
- מאמרי הספר בדי הארון בספריית אסיף
- הפעם אודה את ה’, בעמוד הפייסבוק של ישיבת עתניאל
