Affiliation: Chardal, Dati Leumi, Yeshivish Modern
R’ Dov Kook is a Mekubal living in Teverya.
“Rav Dov Kook is known as the Tzaddik of Tveriah. He and his wife, Rebbitzen Leah, open their home to all- the poor, the broken and the downtrodden. Rav Dov’s Beis Medrash has an all-day Kollel. Rebbitzen Leah has non-stop Tehillim going on in their home. She is the grand-daughter of Rav Elyashiv zt”l and the daughter of Rav Yitzchok Zilberstein shlita.”
About the Sefer “It’aluta” – איתעלותא
זֶה הַשַׁעַר לַה’ צַדִּיקִים יָבוֹאוּ בוֹ אתעלותא ק”ז עֶרְכִים שֶׁל עצוֹת, פְּנִינִים, פָּרוּשִׁים וְחדּוּשִׁים, דְּרוּשִׁים וּבָאוּרִים ספורים מאלפים והנהגות מופת הַמַּלְהִיבִים אֶת הַלְבָבוֹת לְאַהֲבַת הַשֶׁם וְתוֹרָתוֹ לְדָבְקָה בּוֹ וּלְהַלֵךְ בִּדְרָכָיו בִּקְדְשָׁה וּבְטָהֲרָה לְהָאִיר לָאָרֶץ וְלַדְּרִים וּלְהַשְׁקוֹת צֹאן קָדָשִׁים מִיסָדִים וּמִקְשָׁרִים בְּאַרְבָּעָה פָּנִים, דָּבָר דְּבוּר עַל אֶפְנָיו בְּכָל דִּבְּרוֹתָיו וְעָנִינָיו אֲשֶׁר דָּלִינוּ מִמַעינו הַטָּהוֹר שֶׁל אִישׁ הַמַּעֲלָה, לַיְשָׁרִים נָאוָה, אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה כַּהֲנָא, קַדִישָׁא וּפְרִישָׁא, אֶבֶן הָרֹאשָׁה, נֵזֶר וַעֲטָרָה בְּמֹהַר”ר דב הַכֹּהֵן קוּק שְׁלִיטָ”א מעיה”ק טְבֶרְיָה תובב”א עָרוּךְ וּמְסְדָּר בְּסִיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא עַל ידי יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל בַּן לאמו”ר אֲבִיגְדוֹר נְחֶמְיָה זַצַ”ל פּוֹזֶן אייר התשפ”ב
English Translation:
“This is the gate of Hashem—Tzaddikim will enter through it.
This sefer, His’alusa, contains 107 sections of guidance, insights, explanations, chiddushim, drashos, and commentaries, along with inspiring stories and remarkable hanhagos that ignite a love for Hashem and His Torah. It strengthens one’s connection to Hashem, guiding a person to follow in His ways with kedusha and tahara, to bring light to the world, inspire others, and provide solid foundations in avodas Hashem.
Every topic is presented with clarity and precision, drawn from the pure wellspring of a true Ish HaMa’alah—a man of great stature, a leader among scholars, a dedicated and holy Kohen, a cornerstone and crown of Torah—Harav Dov HaKohen Kook, shlit”a, from the holy city of Tiveria.
Compiled and arranged with Siyata D’Shmaya by Yaakov Yisrael, son of the late Rav Avigdor Nechemia, zatzal, of Pozen, in Iyar 5782.”
Where to purchase the Sefer “It’aluta” – איתעלותא
About Wearer
Harav Dov Kook (הרב דב קוק) of Tiberias is a revered kabbalist (mekubal) and Torah scholar, regarded by many as the “Tzaddik of Tiveria”. He occupies “a world of mystery,” spending his days immersed in intense prayer, Torah study, and providing guidance to the many followers who seek him out. Renowned for his ascetic piety and spiritual fervor, Rav Kook has authored close to 200 seforim (books) on all aspects of Torah learning. His unique blend of scholarly brilliance and otherworldly devotion has made him both an object of admiration and a figure of fascination in the religious world.
Background and Rabbinic Lineage
Rav Dov Kook was born in 1956 ( Rosh Hashana 5717) into a prominent rabbinic family. His father, Rav Nachum Kook, served as a rabbi in Ramat Gan and was an older brother of Rav Simcha HaKohen Kook. His grandfather, Rav Raphael Kook, was the chief rabbi of Teveria (Tiberias) and a nephew of the illustrious Rav Avraham Yitzchak HaKohen Kook – connecting Dov Kook to one of modern Israel’s most storied rabbinic dynasties. As a young man, Dov Kook excelled in elite Lithuanian yeshivos (Kol Torah and Ponevezh) and was noted for his intense religious devotion even then. Despite his prestigious Litvish background, he would later adopt practices that bridge different Jewish communities; for example, he is of Ashkenazi heritage yet prays in the Sephardic Eidot HaMizrach liturgical rite. This unusual synthesis of traditions reflects his ethos of embracing holiness from every quarter.
Spiritual Devotion and Ascetic Practices
Rav Kook’s daily avodah (divine service) is marked by unyielding devotion and unconventional habits. His prayer schedule follows no clock but his own inner rhythm – a minyan (quorum) is assembled on short notice whenever he is ready to pray, and a single Shacharit (morning) service can last for several hours. He is known to don tefillin (phylacteries) all day long and often remains standing in deep contemplation for hours. Eyewitnesses have described a lone figure at the eastern wall of the shul, strapped in tefillin, eyes closed in fervent meditation, periodically bowing low and even kneeling during prayer. Such marathon prayer sessions, filled with passion and even spontaneous Torah insights (which he will pause to write down), exemplify his extraordinary focus on communion with the Divine.
This profound spiritual regimen is coupled with extreme asceticism. For decades Rav Dov Kook has undertaken frequent fasts and self-denial on behalf of the Jewish people – he “fasts for everyone,” striving to invoke mercy and redemption (geulah) for Israel. Even in times of relative calm, he regularly forgoes food and comfort as a form of spiritual intercession for others’ welfare. Not surprisingly, these exertions have taken a physical toll: his associates describe his body as frail and emaciated from the incessant fasting, lengthy prayers, and midnight study vigils. Yet he presses on relentlessly, seeing his bodily needs as secondary to his higher mission. In his younger years, he went so far as to diminish any personal enjoyment from the basics of life – famously, as a yeshiva student he would delay eating until after protracted prayer and then pour strong vinegar on his food so as to ruin its flavor before consuming it. This almost super-human level of self-discipline, while alarming to his peers (who intervened out of concern for his health), typifies Rav Kook’s ascetic approach. Every moment not spent in study or prayer is a lost opportunity in his eyes, and every physical indulgence is suspect. Indeed, to minimize interruptions, he even established hidden makeshift study rooms or “bunkers” around Tiberias where he can learn in solitude – slipping away to these secret cellars to avoid the constant stream of petitioners, and sometimes resorting to hitchhiking on the street to reach them so as not to waste a minute. Through these practices, Rav Dov Kook lives a life reminiscent of the pietistic sages of old, entirely devoted to what he perceives as the service of God and Israel.
Influence, Community Leadership, and Public Impact
Despite his personal austerity and reclusiveness, Rav Kook has a profound impact on his community and far beyond. He and his wife, Rebbetzin Leah Kook, have turned their home into a beacon of hospitality and prayer. Leah – herself the daughter of Rav Yitzchok Zilberstein and granddaughter of Rav Yosef Shalom Elyashiv – shares her husband’s dedication to holiness; their home is open at all hours to “all – the poor, the broken and the downtrodden” who seek physical or spiritual support. There is non-stop recitation of Tehillim (Psalms) in their home led by the Rebbetzin, and an all-day kollel (advanced study group) operates in Rav Kook’s Beit Midrash, supported by his guidance. Many of Rav Kook’s disciples today are Ba’alei Teshuva, Jews who were secular or less observant and who have returned to religious life. He attracts a diverse following: one can find Sephardi taxi drivers and market merchants praying alongside Chassidic yeshiva students in his study hall – a strikingly eclectic gathering united by his influence. Observers note that everyone who encounters him “can perceive the tzidkus (righteousness) of this holy mekubal and his immense ahavas Yisroel (love for fellow Jews)”, regardless of their background or affiliation.
In his role as a sage and elder, Rav Kook receives a constant flow of visitors seeking blessings, advice, and halachic guidance. He is known for his compassion and never turning away those who come with questions or personal crises. This has made him something of a communal father-figure in Tiberias – city leaders and ordinary people alike consult him or seek his prayer on critical matters. His influence even spilled into the civic arena: in 2018, when a contentious mayoral election pitted secular interests against the religious community, Rav Kook’s preferred candidate won by a landslide, buoyed in part by the tzaddik’s endorsement. The defeated mayor (a vociferous opponent of religious influence) outrageously accused Rav Kook of “bewitching” the electorate by writing mystical amulets to sway voters – a charge a court threw out as baseless. Such incidents only enhanced Rav Kook’s stature in the eyes of his followers, who saw in his victory a triumph of holiness. Beyond the local sphere, his impact is amplified by his vast written work: to date he has published close to 200 volumes of commentary and insights on the entire spectrum of Torah – from Talmud and halacha to Kabbalah – spreading his teachings to scholars and laymen around the world. In short, through both personal interaction and scholarly output, Rav Dov Kook has become a major spiritual force and guide for countless individuals.
Wearing Multiple Pairs of Techeiles Tzitzis
One of Rav Kook’s most visible personal customs is his practice of wearing numerous pairs of tzitzis at once, often with blue-dyed threads (techeiles) on each. The Torah commands affixing fringes (tzitzit) to four-cornered garments, including a thread of sky-blue wool, and Rav Kook takes this mitzvah to an exceptional level. It is not uncommon to see him draped in layer upon layer of the small fringed tallit katan garments – at times “at least a dozen (some say 50) pairs of tzitzis” can be counted on him. His students explain the reasoning: “every four-cornered garment with tzitzit is a separate mitzvah,” so by donning multiple garments, one can fulfill numerous commandments in parallel. In Rav Kook’s view, each extra set of tzitzis is another opportunity to invoke divine remembrance and blessing, and he wishes to miss no opportunity. Notably, he is a strong proponent of authentic techeiles – the ancient blue dye believed reinstated in modern times – and he ensures that his fringes include techeiles strings in accordance with certain halachic opinions. In fact, he ties his tzitzit in a unique pattern based on the Kabbalistic tradition of the Ramak (Rabbi Moshe Cordovero), holding that one of the four hanging strings on each corner should be entirely blue (as opposed to two blue strings, another view). This meticulous care in tying reflects his desire to satisfy a broad range of rabbinic opinions for the commandment.
Wearing multiple techeiles-tzitzis garments is highly unusual and is viewed by most as a personal stringency. Indeed, Rav Kook is “known for certain eccentricities (the type of practices that only a talmid chacham of note can indulge in)” as one observer wryly noted. In other words, his extreme piety expresses itself in ways that ordinary individuals would not attempt. Yet for Rav Kook, the abundance of tzitzis is a source of constant spiritual connection. The sight of this ascetic sage wrapped in many layers of white, with numerous blue-threaded fringes dangling at his sides, has become iconic in Tiberias. It symbolizes his philosophy that every moment and every mitzvah counts. By enveloping himself in multiple sacred garments, he aspires to be literally surrounded by holiness at all times.
Notable Incidents and Anecdotes
Stories of Rav Dov Kook’s extraordinary conduct abound, illustrating both his character and the almost legendary aura that surrounds him. One recent incident in mid-2024 vividly demonstrated the mystical dimension attributed to him. On one particular Shabbat (Parashat Eikev 5784), Rav Kook inexplicably extended the customary third Sabbath meal (Seudah Shlishit) with his disciples until 5 o’clock the next morning. Normally this meal would conclude at nightfall with the end of Shabbat, but on this occasion Rav Kook continued singing songs of yearning and sharing Torah thoughts far into the night, well after Shabbat had technically ended. Those present relate that at one point during the midnight hours, he turned to his brother-in-law and declared, “Baruch Hashem, all of the decrees have been sweetened” – implying that some looming danger had been averted. Unbeknownst to the participants at that very moment, the IDF was in the midst of a dramatic preemptive airstrike against Hezbollah rocket launchers in Lebanon, destroying an arsenal of thousands of missiles that were poised to rain down on Israel. As news of the operation emerged and air-raid sirens began sounding in Israel’s northern cities, Rav Kook reportedly tossed candies to his bewildered students, saying that these sweets would take the place of the rockets. In his spiritual worldview, the impending harsh judgment had been transformed into a kinder outcome – symbolized by exchanging missiles for candy. The surreal gathering finally concluded at dawn: Rav Kook prayed the Maariv and Vatikin (sunrise) Shacharit prayers back-to-back, made Havdalah after daybreak, and only then allowed the attendees to depart. Those who experienced that night felt they had witnessed a miracle or tikkun (rectification) effected by their revered teacher, even if Rav Kook himself spoke of the incident only sparingly. This episode, widely discussed afterward, captures the almost prophetic mystique ascribed to him – a man so attuned to spiritual realms that his private devotions coincided with national salvation.
Another oft-repeated anecdote dates back to Rav Kook’s yeshiva days, shedding light on his humble and caring nature beneath the austere exterior. As mentioned, his fellow students discovered his secret habit of pouring vinegar on his food to dull his sense of taste. When confronted, the young Dov Kook tried to avoid attention, but ultimately ceased the practice at his friends’ insistence for the sake of his health. This story highlights both his extreme ascetic ideal – feeling guilty for deriving pleasure even from basic sustenance – and his gentle acquiescence when others showed concern for him. It reflects a character of genuine holiness coupled with personal modesty. Likewise, locals in Tiberias recount how the gaunt Rav Kook will stand on the roadside to hitch rides rather than inconvenience a driver to wait for him, or how he personally gives money and blessings to the needy who knock at his door. These vignettes, whether dramatic or simple, all reinforce the portrait of a man who lives with one foot in the material world and one foot in a higher spiritual plane.
Conclusion
Harav Dov Kook represents a rare synthesis of ascetic piety, deep scholarship, and compassionate leadership. His unconventional practices and intense spiritual routine set him apart, yet his sincerity and evident holiness have earned him wide respect across the spectrum of Israeli religious society. While an outside observer might view some of his behaviors as extreme, those who know him see a person entirely dedicated to sanctifying every aspect of life. As one close student explained in defense of his mentor’s unusual path, “lofty souls have their own yichus (spiritual pedigree)” – suggesting that Rav Kook’s authority and legitimacy flow not just from his famous lineage but from his extraordinary personal saintliness. Indeed, in the eyes of his followers, he is a living example of a tzaddik described in classical Jewish literature: a righteous individual whose presence and prayers sustain the community. Through his countless published works, his charitable deeds, and his ceaseless devotion, Rav Dov Kook has carved out a unique and enduring legacy in the Torah world.
From Wikipedia: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%91_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A7
דב איסר הכהן קוק
הרב דב איסר הכהן קוק (נולד בב’ בתשרי ה’תשי”ז, 7 בספטמבר 1956) הוא מקובל ישראלי המתגורר בטבריה. חיבר למעלה ממאתיים ספרים בתורת הנגלה והנסתר.
ביוגרפיה
נולד לשושנה ולרב נחום קוק, אביו היה מרבני העיר רמת גן וסבו הוא הרב רפאל קוק, שהיה רבה של טבריה.
הרב דב קוק בתפילת ערבית של מוצאי שבת
למד בישיבת קול תורה ובישיבת פוניבז’, שם התקרב למשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין ועמד בקשר אף עם ראש הישיבה הרב אלעזר מנחם שך. הוא למד את התלמוד בבלי כולו בחברותא עם בן דודו הרב חיים קוק שלמד גם הוא בישיבה, ולאחר נישואיו החל בלימוד קבלה. בשנות השמונים עבר הרב דב קוק לטבריה. הוא מתגורר בדירה שהייתה של סבו ולומד בבית המדרש הצמוד ששימש גם הוא את הסב. סביבו התקבצו תלמידים, רובם בעלי תשובה. אף שהוא אשכנזי-ליטאי, הוא מתפלל בנוסח עדות המזרח ובהגייה ספרדית. שיטתו משלבת את תורות הרמח”ל, תנועת המוסר והתניא. בחלק מהתפילות הוא משלב כלי נגינה והקדיש נאמר גם הוא בניגון. הרב קוק נוהג לשמש כשליח ציבור בחזרת הש”ץ.
אשתו היא הרבנית הדרשנית לאה קוק, בתו של הרב יצחק זילברשטיין, העומדת במרכז הסרט התיעודי “התיקון”. בנם הבכור נשוי לבתו של הרב יוסף אפרתי.
סגנון חייו של הרב קוק סגפני. הוא עטוף בכמה טליתות-קטן, לובש בשבתות בגדי לבן, וסדר יומו כולל שעות רבות של תפילות ולימוד. עיקר לימודו עוסק בסוגיות התלמוד, אולם הוא מקדיש שעות רבות גם ללימוד קבלה.
חבר הכנסת אורי מקלב שלמד איתו בחברותא בישיבת קול תורה לצעירים ובהמשך בישיבת פוניבז’ סיפר שהיה שומר לרב אוכל בחדר האוכל, ופעם אחת שם לב שהוא הולך לחדרו ומביא איתו בקבוק, לאחר מעקב התברר לו שהבקבוק הכיל חומץ, אותו היה שופך על האוכל בכדי לא להנות ממנו.
חיבר למעלה ממאתים ספרים על התורה, על הש”ס ועל התפילה. בשנת ה’תשע”ט הוקם מכון “שפתי כהן” המוציא לאור את כתביו.
בעקבות טענות על בעיות בגיטין שערך, פסק בית הדין הרבני האזורי בטבריה כי אסור לו לערוך גיטין, וכי “מי שערך גט אצל הרב קוק צריך להגיע לבית הדין הרבני טבריה לצורך הסדרת הגט מחדש”. הרב קוק קיבל את פסק בית הדין והודיע שקיבל על עצמו לא לסדר גיטין.
הרב קוק הוא מתומכי הארגון החרדי “אגודת קדושת ציון” העוסק בפעילות חינוכית והסברתית בענייני ארץ ישראל בחברה החרדית.
בשנת 2006 עלה להר הבית. בחודש אב תשפ”ד פסק הרב שמצוה לעלות בזמננו להר הבית, מאוחר יותר כתב מכתב שאינו פוסק הלכה למעשה נגד גדולי הדור, אך המשיך לתמוך בישיבת הר הבית וברב אלישע וולפסון שעולים להר הבית, וכן דן עם הרב וולפסון בסוגיות הלכתיות לגבי עלייה להר הבית בזמן הזה.
מספריו
- אבא חלקיה בסוגיות הש”ס
- אבא אומנא בפסוקי התורה
- אביי עניינים בש”ס
- אוהל תורה על פרשיות השבוע
- אוריאל עניינים
- אילנא דחיי בפסוקי התורה
- אם למסורת במסורת הש”ס
- אעירה שחר עניינים בש”ס
- ארץ הצבי עניינים בש”ס
- ארץ החיים לפי סדר הפרשיות-הערות כלליות
- באר לחי עניינים בש”ס
- בארה של מרים לפי סדר הפרשיות
- באר חפרוה שרים
- בין הפרקים עניינים בש”ס
- ברומו של עולם עיונים בתפילה
- בר נפחא בפסוקי התורה
- דרכי נעם בסוגיות הש”ס
- דרכיה דרכי נעם בפסוקי התורה
- הארות בפסוקי התורה
- הגדה של פסח – שפתי כהן, מכון “שפתי כהן”, בהוצאת מקרא הוצאה לאור תש”פ
- הערות בסוגיות הש”ס
- השמיעיני את קולך בפסוקי התורה
- התאנה חנטה פגיה בפסוקי התורה
- ואני תפילה עיונים
- וזאת הברכה בפסוקי התורה
- וחי בהם בסוגיות הש”ס
- וטהר הכהן על מסכת מקואות
- ויברך דוד עניינים והערות בש”ס
- ויזרע יצחק בפסוקי התורה
- ויפגע במקום ענייני תפילה ומחשבה
- ויצא יצחק לשוח ענייני עבודת הלב
- ומשם עתידין להיגאל בפסוקי התורה
- זרע הארץ
- חוט של חסד על סדר הפרשיות
- חזון נחום בפסוקי התורה
- טור יהלם
- טובה ראייתה בפסוקי התורה
- כי לעולם חסדו בסוגיות הש”ס
- כרם שלמה עניינים בש”ס
- כתיבה תמה ענייני סת”ם
- כתנות אור על סדר פרשיות התורה ולקט עיונים באגדתא
- לבנת הספיר על סדר פרשיות התורה
- לוית חן על התורה
- לכו לחמו בלחמי על עניינים בש”ס
- לקיחה תמה
- לשמוע בקול דברו עניינים בש”ס
- מבין השיטין של תורה על התורה (2 חלקים)
- מטה לוי: בפסוקי התורה
- מי מרום בסוגיות הש”ס
- מילי דברכות-מילי דאבות עניינים בש”ס
- מימי קדם בפסוקי התורה
- מים נאמנים לפי סדר הפרשיות (דרושים)
- מכניסי שבת בטבריה בפסוקי התורה
- ממדבר מתנה עניינים בש”ס
- מנחת קדש בפסוקי התורה
- מעין חיים בפסוקי התורה
- מקרא קודש בפסוקי התורה
- משקה ישראל בענייני יו”ד החמורים
- ניצוצין בפסוקי התורה
- ניצוצות בפסוקים שבתורה
- ניצני תורה עניינים בש”ס
- נפש יששכר בפסוקי התורה
- סימנא מילתא בפסוקי התורה
- סימן טוב בסוגיות הש”ס
- סימני טהרה נדה
- עד שהמלך במסיבו בפסוקי התורה
- עוטר ישראל בתפארה בפסוקי התורה
- עורי צפון בפסוקי התורה
- ענייני שבת
- פה סח ענייני פסח ועל סדר הפרשיות
- פיסוק טעמים שבמקרא
- פיסוק מקראות שבתורה
- פרח מטה אהרן בפסוקי התורה
- פרסומי ניסא ענייני חנוכה ופורים
- פתוחי חותם עה”ת ומסכת חלה
- פרשה סדורה הערות ודיוקים בלשונות חז”ל ומדרשיהם
- צבי קדש הערות בלשונות חז”ל ומדרשיהם
- ציצית הכסת: חבש פאר
- קובץ על יד עניינים בש”ס
- קובץ עניינים בש”ס
- קול התור עניינים בש”ס
- קול צופיך בפסוקי התורה
- קול תודה בפסוקי התורה
- קול תורה עניינים בש”ס
- רמון פרץ בסוגיות הש”ס
- רני ושמחי בפסוקי התורה
- שבח לבני אהרן בסוגיות הש”ס
- שביתת קדש: עניינים שונים בהלכות שבת
- שופר תרועה
- שי למורא עניינים בשס
- שיחות בענייני חג השבועות
- שיחות הרב דב קוק
- שיר חדש לפי סדר הפרשיות
- שלום יוסף לפי סדר הפרשיות
- שם עולם באגדות הש”ס
- שמן למאור עניינים בש”ס
- שמרה זאת לעולם בפסוקי התורה
- שניאור לפי סדר הפרשיות
- שער שמעון ענייני תפלה
- תוספת יום טוב על מסכת ביצה
- תורה אור על התורה (2 חלקים)
- תשורת חן כמה הלכות ודברי מוסר בפשט הפסוקים
Minhagim
| Minhag | Minhag SubGroup | Fully or Partially? |
|---|---|---|
| Ashkenazi | Full |
