Debate Responses
Agree Response
The word דם is used by Chazal to refer to many bodily fluids, not always to blood per se. Chazal discuss white and yellow bodily emissions using the terminology of 170 .דם Similarly, מור (one of the ingredients in the שמן המשחה and קטורת ) is an aromatic glandular secretion of the musk deer. It too is referred to as דם , although it is not at all similar to blood. 171
[Some have suggested that other words would have been more fitting for Chazal to use, such as the word 172 רירא . In actuality this word is not appropriate, since it is always used as a term for fluid that is flowing out of the body or organ. The root of the word is רר – to flow173. Similarly, other words: מיא, ליחא, מוגלא etc. are not used to refer to a normal, natural body fluid. They are used in context of infectious or other abnormal fluids. The word employed by Chazal for normal bodily fluid is [.דם
Bottom Line: דם is the word used by Chazal for bodily fluids such as the dye fluid of the Murex.
Footnotes
170 ע’ נדה )מא ע”ב( “אמר רבי יוחנן: מקור שהזיע כשתי טיפי מרגליות )רש”י: “טיפי מרגליות – דם
לבן וצלול.”( – טמאה. למאי? אילימא לטומאת שבעה – חמשה דמים טמאין באשה ותו לא…”,
משנה )עדויות ה ו( “הוא היה מטמא שער הפקודה ודם הירוק וחכמים מטהרין” )תוספות )נדה יט ב(
“הירוק עקביא בן מהללאל מטמא – האי ירוק היינו כאתרוג.”(. ואע”ג דאמרי’ )נדה י”ט( “מנין לדם
שהוא אדום”, היינו לענין מראות הטמאות באשה, ואינו בא לשלול השתמשות במילת דם באופן
מושאל לנוזלים אחרים, כנ”ל. וראה כעי”ז בחזון איש יורה דעה )סימן יב אות ד(.
171 כ’ הרמב”ם: )כלי המקדש א ג( “המור הוא הדם הצרור בחיה שבהודו הידוע לכל שמתבשמין בה בני
אדם בכ”מ”, וכ”ה ברמב”ן )שמות ל כג(. וע’ בהגהות חשק שלמה על הגמ’ )מנחות כא ע”א) “אמר רב פפא:
ומוזכר .Musk הלכך דם חמור שקרש ואכלו – חייב” שיש לגרוס “דם המור”. והוא מה שנקרא
בשם זה בברכות )מג ע”א( “כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים, חוץ ממושק שמן חיה
הוא, שמברכין עליו בורא מיני בשמים.”
172 ביצה )כב ע”א( “היכא דאיכא סכנה, כגון רירא…”, כתובות )עז ע”ב( “ואיתי ליה רירא מפומיה”.
173 שמואל )א כא, יד( “וַׁיוֶֹרד רִּירו אֶל זקְָּנו “, רש”י )שם( “רירו – רוקו דבר הנוטף קרוי ריר וכן בריר
חלמות )איוב ו ו( וכן רר בשרו )ויקרא טו ג(.” ר”ש )מקוואות ט ב( “ריר היוצא מן המכה מתייבש ונעשה
גליד”.