Debate Responses
The Murex dye is identical to “Kala Ilan”.
Chazal tell us that there exists another blue dye called קלא אילן , which is not kosher for תכלת . This dye is so similar to the color of תכלת that only Hashem can differentiate between the true תכלת and :קלא אילן
ב”מ )סא ע”ב( “אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא יציאת מצרים ברבית, יציאת מצרים גבי ציצית, יציאת מצרים במשקלות? אמר הקדוש ברוך הוא: אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור – אני הוא שעתיד ליפרע… וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא.”
“Said Rava: Why did Hashem write about Yetzias Mitzrayim by [the commandment of] Ribbis, Tzitzis, and proper weights and measures? Said Hakadosh Baruch Hu: “I was the One who differentiated between a firstborn and a non-firstborn in Mitzrayim (something that cannot be detected by a human); I will also punish … one who wears קלא אילן (indigo) on his garment and says it is .”תכלת
The Gemara also tells us that a special chemical test is the only way to differentiate between תכלת and wool dyed with :קלא אילן
מנחות )מב ע”ב( “ת”ר: תכלת אין לה בדיקה, ואין נקחית אלא מן המומחה … ותכלת אין לה בדיקה? והא רב יצחק בריה דרב יהודה בדיק ליה, מייתי מגביא גילא ומיא דשבלילתא ומימי רגלים בן ארבעים יום, ותרי לה בגווייהו מאורתא ועד לצפרא, איפרד חזותיה – פסולה, לא איפרד חזותיה – כשרה; ורב אדא קמיה דרבא משמיה דרב עוירא אמר: מייתי חמירא ארכסא דשערי ואפיא לה בגוויה, אישתנאי למעליותא – כשרה, לגריעותא – פסולה…”.
“… R’ Yitzchak the son of R’ Yehuda checked [ תכלת by] bringing alum and fenugreek water with forty day old urine and soaking it in this from evening until morning – if the color faded it is invalid, if not it is valid. And Rav Ada said before Rava in the name of Rav Avira: Bring hardened barley sourdough and bake it in front of [the faded תכלת ] – if the color improves it is valid, if it deteriorates it is invalid.”
The dye extracted from Murex is nearly identical to the dye of קלא אילן , exactly as חז”ל stated regarding .תכלת
What is ?קלא אילן
The word Kala Ilan – קלא אילן refers to a specific blue dye that was used in the times of Chazal107. The source of קלא אילן is not from the sea108, rather it is a plant, and is translated by the Rishonim specifically as “Indigo”[109].
Indigo was produced in antiquity from primarily two plants, Isatis tinctoria and Indigofera tinctoria, both of which produce the same chemical compound (C16H10N2O2) that is used for dyeing blue [110]. The word “indigo” is from the Greek “indikon- Ἰνδικὸν”, which means “blue dye from India” – literally: “Indian (substance)” [111].
Chazal in several places refer to a dye called איסטיס – Isatis [112]. This name is the same as that of the plant that was used to produce indigo (Isatis tinctoria) [113]. The Rambam and others translate both אסטיס and קלא אילן to the Arabic word for indigo: “nil” or “al-nili” – النيلة , indicating that they are one and the same [114]. The Rambam also adds the origin of the dye – India [115], which was the earliest major center for indigo production [116]. Isatis (also known as woad), was produced throughout history (since as early as the ancient Egyptians [117] – see page 106 Fig. 8), and continued to be used without interruption until synthetic dye replaced it in the twentieth century [118].
The molecule that produces the color for plant indigo is exactly the same as that of the Murex dye (C16H10N2O2). It is remarkable that this dye is so chemically similar to Kala Ilan that man cannot differentiate between them without a chemical test [119]. This is precisely what Chazal told us about תכלת ; that only Hashem can know if one is wearing fake !תכלת
Footnotes
107 מקור המילה “קלא אילן” אינו ברור, ויתכן שהוא מילה אחת: ע’ תוספתא )צוקרמאנדל – עבודה זרה פ”ו ה”א( “קלאילן שדשו בעצי אשירה ישרף”, מעילה )יג א( “הדש קלעילין בשדה הקדש – מעל”. יש וזה כמו הרבה .”κάλαϊς – kálaïs” : או מילה יונית ,callaina : אומרים שהוא בא ממילה לטינית מילים במשנה וגמרא ששורשם מלשון יון כידוע. ויש שפירשו “קלא אילן” מלשון “גוש של אינדי” . ע’ נימוקי יוסף בהערה 109
וכדאי להעיר, שלא יתכן לפרש ש”קלא אילן” היא כינוי כללי ל”כל צבע תכלת שאינו מחלזון”, שהרי הגמ’ והתוספתא משתמש בשם זה בסוגיות שאינם קשורים לתכלת, כנ”ל גבי עצי אשירה ושדה הקדש. וכן מבואר בב”ק )צג ע”ב( בסוגיא של שינוי בגזל: “רבא אמר: לעולם לא פליגי רבנן עליה דרבי שמעון בן יהודה, ושאני צבע, הואיל ויכול להעבירו ע”י צפון, וכי קתני התם לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו – פטור, ואוקימנא כדברי הכל – בקלא אילן, דלא עבר”. )ופירש”י: “צפון – שיו”ן אבל ליבון לא הדר לברייתו. קלא אילן – דומה לתכלת”. היינו שקלא אילן אינו עובר לגמרי מהצמר, רק “איפרד חזותיה” שנעשה יותר חלש כמבואר במנחות )מג(.( ומבואר מכ”ז דקלא אילן הוא שם צבע מיוחד ולא רק ענין כללי של “כל דבר שאינו תכלת אמיתי”. וכן מבואר בהמשך מהראשונים שתירגמו “אינדגו” ולא כסתם דבר כללי. ]ומש”כ בכסף משנה )הלכות ציצית פרק ב אות ח(, היינו שהרמב”ם כולל שאר צבעונים שאינם תכלת בדין קלא אילן שפסול, אבל אין כוונתו ששאר מינים הפסולים נקראים בשם ‘קלא אילן’, ע”ש והבן.[
108 ספר הקנה )ד”ה ענין יראת המקום( וכן בספר שושן סודות מתלמידי הרמב”ן )אות מד( “אבל קלא אילן אינו יוצא מן הים רק מהאדמה החיצונית”.
109 ספר הערוך )ערך קלא אילן( “פי’ אינדקו”. נימוקי יוסף )הנ”ל( “קלא. אבן. ויש הרבה בלשון חכמים, אילן אינד”י בלע”ז וכן פי’ בערוך אינדקי”.
110 Wikipedia: Isatis tinctoria and Indigo dye.
111 Douglas Harper, Online Etymology Dictionary (2001).
112 במשנה: כלאים )ב’, ה'( ושביעית )ז’, א'( “ספיחי אסטיס…”; שבת )ט’, ה'( “רמונים אסטיס ופואה כדי לצבוע בהן בגד קטן…”; מגילה )ד’, ז'( “אף מי שהיו ידיו צבועות אסטיס ופואה…”. וכן בתוספתא )מעשרות ג’, ט”ז( “… זרע אסטיס ובקיא” ובמקומות נוספים בצורה המקוצרת “סטיס”.
113 פירוש הריבמ”ץ למשנה )כלאים ב ה( “ספיחי אסטס. פי’ אינדקו”, ר’ עובדיה מברטנורא )כלאים ב ה, וכן בשביעית ז א, מעשרות א א, שבת ט ה( “אסטיס – צבעו דומה לתכלת קורין לו בערבי ני”ל ובלע”ז אנדיק”ו”, תפארת ישראל )כלאים ב ה, ושביעית ז א, שבת ט ה( “ספיחי איסטיס. וויידעקרויט שנעשה ממנו אינדיג”, מאירי )שבת פט ב ומכות ה א( “איסטיס פל”ג בלשון ערב והוא דבר שצובעין בו כעין הרקיע”, ריבב”ן )שבת פט ב( “וערוך פירש איסטיס, אינדיקו בלעז”, ספר כפתור ופרח )מח( “מין הצובעים כגון ספיחי אסטיס והוא צבע תכלת ובערבי אל ני”ל”, רמב”ם )הלכות ציצית פרק ב א( “והתכלת האמורה בציצית צריך שתהיה צביעתה צביעה ידועה שעומדת ביופיה ולא תשתנה וכל שלא נצבע באותה צביעה פסול לציצית אף על פי שהוא כעין הרקיע, כגון שצבעו באסטיס”. ובמורה הנבוכים )חלק א פרק עג( משמע שהוא נוטה לשחרות )כמש”כ הרמב”ם עצמו לענין תכלת, כנ”ל הערה 38 ( וע”ע תוספות יום טוב )כלאים ב ה(.
114 הרמב”ם )הל’ ציצית ב א( השתמש במילת “איסטיס” במקום “קלא אילן” )שהוא לשון הגמ'(, “וכל שלא נצבע באותה צביעה פסול לציצית אף על פי שהוא כעין הרקיע, כגון שצבעו באסטיס…”, וכן בכפתור ופרח )בהערה הקודם( “אל ני”ל”, ר’ ברוך הספרדי )בשיטת הקדמונים – בבא מציעא סא ב( “קלא אילן. פירוש בלשון ישמעאל ניל”. ובפירוש המשנה לרמב”ם )כלאים ב ה, שביעית ז א, מגילה ד ו, מכות א ה( תירגם – אסטיס. “אלנילג”. ובביאור חדש מספיק )ציצית פרק ב הלכה א( “באסטיס. וז”ל רבי’ בפה”מ ג’ דכלאים פי’ אסטס הוא הניליג”ה והוא אינד”י בלע”ז שצובעין בו תכלת ובט’ דשבת כת’ איסטיס ני”ל בל”ע והוא דבר שצובעין בו כעין הרקיע”. מעשה רוקח )שבת יח ח( “ופי’ רבינו שם איסטיס ני”ל בלשון ערבי והוא דבר שצובעים בו כעין הרקיע”. ר’ עובדיה מברטנורא )כלאים ב ה, וכן בשביעית ז א, מעשרות א א, שבת ט ה( “אסטיס – צבעו דומה לתכלת קורין לו בערבי ני”ל ובלע”ז אנדיק”ו”, ר”י קורקוס )שמיטה ויובל ז יג( “ואיסתיס ני”ל”, שו”ת רב פעלים )חלק ב – יורה דעה כט( “וחתיכת מטלית צבועה במי אסטיס שקורין בערבי ניל”.
115 בפיה”מ שם, וכן בשו”ת הרמב”ם )צא וצג( הזכיר “איסטיס הודי”.
116 Kriger & Connah (2006).
117 Skelton, 1999.
118
אסטיס נזכר כסחורה בשו”ת הפוסקים במשך הדורות: שו”ת הרמב”ם )סימן צא וצג( ושו”ת תשב”ץ )חלק ג סימן קפז חלק ד – חוט המשולש – טור א סימן ח( ושו”ת הרשב”ש )סימן תל( ושו”ת מהרלב”ח )סימן לח( ושו”ת מהר”ם אלשיך )סימן סג( ושו”ת מהרש”ך )חלק ב סימן קטז( ושו”ת מהריט”ץ )ישנות סימן צה( ושו”ת רב פעלים )חלק ב – יורה דעה כט(. . 119 ע’ עוד בענין זה לקמן עמוד 9