Debate Responses
Agree Response
Whenever a Halacha requires a specific shade of color (such as for טרפות הריאה, דם נדה and 229 (נגעים , Chazal explain in painstaking detail exactly what color they are referring to, to the degree that we cannot even fathom how they discerned between such shades. (E.g. one of the colors of דם נדה is defined as being specifically the color of blood from the little finger of an unmarried boy who is less than 20 years old, from a spot that has been cut once before and subsequently healed.) 230. There are also many stories in the Gemara of people asking Shailos about colors for these Halachos 231. Regarding תכלת , not a word is mentioned by Chazal or the Rishonim or the Acharonim about a specific shade being a requirement 232.
If Chazal do not mention the requirement of a certain shade, there is no such requirement. Just as one would not worry that there are additional requirements not mentioned by Chazal, for תפילין or any other Mitzvah 233.
A few more points that can be added:
1) We see in the Gemara that תכלת is valid regardless of the shade. When testing to determine if it is קלא אילן , the Gemara states:
“אישתנאי למעליותא – כשרה”
“If the color improves it is valid”
In other words, if the color is not degraded by the test (which would show that it is קלא אילן), it is valid, although the shade is now different than it was originally. 234
2) The מקובלים state that תכלת has several shades, all of which are valid 235.
3) Additionally, the Radvaz (based on the Rambam) explicitly states that תכלת can be a light or a dark shade of blue 236.
Bottom Line: תכלת is not required to be a specific shade of blue.
Footnotes
228 זוהר )תרומה ח”ב קמט:( “תכלתא נפיק מגו ההוא גוון סומק וכד נחית לתתא אתרחק גוון סומק ועאל גו ההוא אתר דאיהו ימא ואצטבע גוון תכלא” )תרגום: “התכלת יוצא מתוך ההוא צבע אדום וכשיורד למטה מתרחק הצבע האדום ועולה לתוך מקום ההוא שהוא ים ונצבע בצבע תכלת”.(
229 נדה )יט ע”א( “מתני’. חמשה דמים טמאים באשה: האדום, והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה, וכמזוג. בש”א: אף כמימי תלתן, וכמימי בשר צלי, וב”ה מטהרים. הירוק, עקביא בן מהללאל מטמא, וחכמים מטהרין. אמר רבי מאיר: אם אינו מטמא משום כתם – מטמא משום משקה. רבי יוסי אומר: לא כך ולא כך. איזהו אדום – כדם המכה, שחור – כחרת, עמוק מכן – טמא, דיהה מכן – טהור. וכקרן כרכום – כברור שבו, וכמימי אדמה – מבקעת בית כרם ומיצף מים, וכמזוג שני חלקים מים ואחד יין, מן היין השרוני.” וכן בחולין )מ”ז ב( לענין מראה טריפות הריאה, וכן בשבועות )דף ה ב ודף ו( לענין מראות נגעים. ובמשנה )נגעים א ד( “רבי חנינה סגן הכהנים אומר מראות נגעים ששה עשר ר’ דוסא בן הרכינס אומר מראות נגעים שלשים וששה עקביא בן מהללאל אומר שבעים ושנים”, ע’ פי’ הראב”ד )תו”כ תזריע פרשה ב ה”ו(, ובתוס’ )שבועות ה’ ע”ב ד”ה שנים שהן ד'(. 230 נדה )יט ע”ב( “איזהו אדום – כדם המכה. מאי כדם המכה? אמר רב יהודה אמר שמואל: כדם שור שחוט. ולימא כדם שחיטה! אי אמר כדם שחיטה – הוה אמינא ככולה שחיטה, קמ”ל – כדם המכה – כתחילת הכאה של סכין. עולא אמר: כדם צפור חיה. איבעיא להו: חיה – לאפוקי שחוט, או דלמא לאפוקי כחוש? תיקו. זעירי אמר רבי חנינא: כדם מאכולת של ראש. מיתיבי: הרגה מאכולת – הרי זה תולה בה, מאי לאו – דכוליה גופה! לא, דראשה. אמי ורדינאה א”ר אבהו: כדם אצבע קטנה של יד, שנגפה וחייתה וחזרה ונגפה, ולא של כל אדם אלא של בחור שלא נשא אשה, ועד כמה – עד בן עשרים.”
231 נדה )לג ע”ב( “אמר רבי יוסי: בקיאין אנו בהן יותר מן הכל, והן מראות דם לחכמים, חוץ מאשה אחת שהיתה בשכונתינו, שלא הראת דם לחכמים ומתה.” נדה )כ ע”ב( “אמר רב יהודה: מרישא הוה חזינא דמא, כיון דאמרה לי אמיה דיצחק ברי: האי טיפתא קמייתא לא מייתינן לה קמייהו דרבנן, משום דזהימא – לא חזינא, בין טמאה לטהורה ודאי חזינא. ילתא אייתא דמא לקמיה דרבה בר בר חנה – וטמי לה, הדר אייתא לקמיה דרב יצחק בריה דרב יהודה – ודכי לה.”
232 ומה שמביאים מהרמב”ם בפיה”מ )מנחות ד א – תרגום של ר”י קאפח( שכ’ “ואינו אצלינו היום לפי שאין אנו יודעים צביעתו, לפי שאין כל גון תכול בצמר נקרא תכלת, אלא תכלות מסויימת שאינה אפשרית היום, ולפיכך אנו עושים הלבן לבדו.” ורצו לפרש בדבריו דמשמע שצריך גוון מסויים, לכאורה דבריו אינו משמע כן ממש”כ “שאינה אפשרית היום”, ולפירושם היה צ”ל “אינה ידוע היום”. וכוונתו האמיתית הוא שאין כל צמר הצבוע כחול כשר לתכלת, רק הצבוע מהחלזון – וחלזון אין לנו )בזמנו(. וכמפורש בתרגום המדוייק של הר”ע קורח )מכון המאור( וז”ל, “ואינו מצוי אצלינו היום לפי שאין אנו יודעים לצבעו, כי אין כל צבע “אזרק” בצמר נקרא תכלת, אלא תכלת blue מסויימת שלא תתכן היום, ולפיכך אנו עושים את הלבן לבדו.” )אזרק – أَزْرَق הוא צבע בערבית( וכעי”ז בתרגום דפוס ווילנא )בתרגומו של ר’ נתנאל ב”ר יוסי הרופא(. וכן העידו עוד ת”ח הבקיאים בלשון ערבי שזו היא כוונת הרמב”ם האמיתית. גם מוכח כן ממש”כ הרמב”ם ביד החזקה )ציצית ב ט( שכ’ “והתכלת אינו מצויה בכל מקום ולא בכל זמן מפני הצבע שאמרנו”, דמשמע שתלוי במקום וזמן ולא בידיעת צביעתה, דא”כ הו”ל למימר “גוון התכלת אינו ידוע לכל”. וכן מפורש בס’
המספיק לעובדי ה’ מר’ אברהם בן הרמב”ם )הל’ ציצית פ’ ל”ג( “ומשום אי הכרת דג זה על־ידי מסורת מדויקת, נמנעה מהמאוחרים עשיית התכלת.”
ומה שמביאים מס’ בשמים ראש )ס’ רמד(, ידוע שבתחילה ספר זה היה מיוחס לרא”ש, עד שאמרו עליו גדולי ישראל שהוא מזוייף מתוכו, עי’ שו”ת והחת”ס )או”ח קנ”ד( שקראו “כזבי הרא”ש”, וע”ע שו”ת חת”ס )יו”ד שכ”ו( ואה”ע )ס’ ס”ט(, שו”ת רדב”ז )או”ח יד(, שו”ת פרשת מרדכי )ס’ ה'(, חיד”א שם הגדולים )מע’ ספרים ב’ כ”ז(, שו”ת שו”מ )תנינא ח”ב סי’ נה(, שו”ת זכר יהוסף )סי’ קנז(, שו”ת מנחת אלעזר )ח”ג סי’ מו( ובספרו נימוקי או”ח )סי’ נח(, “שלא יתכן להביא מס’ בש”ר, אשר החת”ס קראו כזבי הרא”ש שבס’ בשמים ראש. ואין כדאי לסמוך ואפילו לפלפל ע”ד הבש”ר… שלא להכניס כלל אפי’ בספק לדינא הך דיעה דהכזבן הזייפן הנזכר”. וע”ע הגהת יד שאול ופת”ש )יו”ד סי’ שמה(.
233 ועי’ בביה”ל גבי רצועות תפילין )ס’ לג ד”ה הרצועות( דכל מראה הקרוי שחור כשר )ואפילו מראה בלו”י, כיון שהוא בכלל שחור כדאיתא בנדה )יט ע”א( דכחול הוא דיהה דשחור.( ורק כשיש דין של “שחור כדיו” אמרינן שיש קפידא שיהא שחרות מסויימת. וכמש”כ בביאור הלכה )ס’ לב ד”ה יכתבם(.
234 ראי’ זו מובא במאמר פתיל תכלת )סוף פ”ב(.
235 כ”מ מדברי הגר”ד פארדו הנ”ל עמוד 72 )שנסתייע מדברי האריז”ל( שיש ג’ מיני צבעים בתכלת, ורק אחד מהם דומה לכסא הכבוד ממש וא’ אינו אלא דמיון רחוק. וא”כ מבואר ששייך כמה מיני צבעים שכולם כשרים. וכדברי האריז”ל מבואר ג”כ בדברי הרמ”ע מפאנו )כנפי יונה ח”ג סי’ כ”א(, ע”ש. וכן בס’ תורת נתן לרמ”ק )ערכי הרמ”ק ח”ב ע’ גוונים אות ק'( ביאר שיש ג’ מיני גוונים לתכלת, ע”ש.
236 שו”ת רדב”ז )חלק ה סימן מח ]אלף תכא[( “וי”ל שיש גוון תכלת שהוא שחור הרבה ויש שאינו שחור כל כך”. וכ”מ מדברי השו”ת מהרי”ל ושו”ת חמדת שלמה הנ”ל עמוד 60 , שהתכלת יכול לחזור בזמן מהזמנים ע”פ סימני הרמב”ם, ואם צריך צבע מדוייק – איך יוחזר ע”פ סימני הרמב”ם )שלא הזכיר מהי הצבע המדוייק(, עד שיבא אליהו ויגלה לנו הדבר?